שלבי נ' הרי נצרת - מפעלי מים וביוב בע"מ - פסקדין

פסק דין

1. התובע הגיש בקשה לאישור תובענה יצוגית כנגד הנתבעת – שהינה תאגיד מים, המספק שירותי מים וביוב ב – 5 רשויות מקומיות שונות באיזור נצרת ובנותיה – רינה, איכסאל, עילוט ויפיע.

התובענה נסובה על שני עניינים: העניין הראשון נוגע לחיוב בתשלומי מע"מ בשיעור 17% בגין תשלומים עבור צריכת מים שנצרכו לפני יום 1.9.12, מועד בו הועלה שיעור המע"מ מ- 16% ל- 17%.

העניין השני נוגע לאי התאמתו של טופס החיוב בתשלום להוראת סעיף 39 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בדבר הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א – 2011.

עתה הונחה בפני בקשה משותפת של הצדדים לאישור הסתלקות מהבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ומהתובענה.

באשר לנושא הראשון – טוען התובע כי לאחר שהוצג בפניו אישור של הרגולטור לעניין חוק המים, דהיינו רשות המים, לפיו יש להטיל מע"מ על תשלומים בגין צריכת מים, כפי שיעורו החוקי במועד החיוב בפועל, הרי הוא מרכין ראשו בפני הנחיית הרגולטור ומבקש לסגת מתביעתו.

ואילו באשר לנושא השני, שעניינו כאמור צורת הודעת החיוב, הרי נתקבלה הודעת המשיבה כי אכן לא נהגה כדין. החיובים שנשלחו על ידה לא הותאמו להוראות כלל 39 הנ"ל, אולם היא מתחייבת לתקן את המעוות תוך 60 יום, ומסכימה כי ינתן צו המחייבה לתקן את נוסח ההודעה תוך 60 יום. בכך יבוא עניינה של הקבוצה המיוצגת על פתרונו, שעה שהמחדל גרם לחברי הקבוצה נזק מינורי, אם בכלל. המשך הדיון בבקשה ובתביעה לא יקדם כל אינטרס אמיתי של חברי הקבוצה המייצגת.

3. הצדדים הסכימו, כי לנוכח חיוב הנתבעת לתקן את פורמט הודעת החיוב, זכאי התובע לגמול תובע מיצג בסך 2000 ₪ ושכר לבא כוחו בסך 8,000 ₪ - שהינם סכומים צנועים יחסית. ביחס לבקשה צורפו תצהירים כמצוות סעיף 16 [ב] לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "החוק").

4. לאחר ששקלתי את הבקשה המשותפת לשני הצדדים, בדעתי להענות לבקשה.

כאמור, סעיף 16[א] לחוק קובע:

"מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט".

בנסיבות שבפנינו, ולאור נימוקי באי כוח הצדדים, נראה לי כי אישור הודעת ההסתלקות אפשרי, ללא צורך במינוי תובע מיצג במקום התובע שבפני.

כאמור, עניינה של התביעה, הנוגע לפורמט ההודעה, בא על תיקונו עם הסכמת הנתבעת לתקן את הפורמט כמצוות כלל 39 לכללי המים דלעיל. בכך יבוא עניינה של הקבוצה כולה לכלל תיקון הולם, בלא שיהא צורך להמשיך בהליכי התובענה כנגד הנתבעת.

5. באשר לחלק התביעה הנוגע לחיוב במע"מ, הוכח, להנחת דעתי, כי הנתבעת פועלת על פי הנחיות הרגולטור – הנשענות על הוראות פרק ו' לחוק מס ערך מוסף התשל"ו- 1975 ותקנות 6 ו- 7 לתקנות מס ערך מוסף התשל"ו – 1976, שעניינן מועד ושיעור החיוב במע"מ בעסקאות שהדיווח עליהן הוא על בסיס מזומן.

מכל מקום, אין בדעתי לקבוע מסמרים בעניין זה, שעה שהתובע מבקש להסתלק מתביעתו. הסתלקותו של התובע מתביעתו, תביא לכך שהחלטתי לא תחסום את הדרך בפני חברים אחרים מחברי הקבוצה המייצגת, להגיש בקשה זהה, אם יסברו כי יש בפיהם טיעון שבכוחו להתגבר על הנחיות הרגולטור.

על כן, שעה שאין בדעתו של התובע להתמודד עם הנחיות אלה, שכן, נראה כי התובע מכיר בחולשת תביעתו, באופן שאינו סבור כי יוכל להמשיך בניהולה, לא אחייבו להמשיך בתובענה, ואני מתיר לו למשוך את בקשתו ותובענתו לעניין זה.

6. על כן, החלטתי להעתר לבקשה, להתיר לתובע לחזור בו מבקשתו, ולדחות את תביעתו האישית.

7. נוכח הסכמת הנתבעת, אני מחייבה לתקן את פורמט ההודעה הנשלחת על ידה תוך 60 יום מהיום, באופן שיתאים לכלל 39 לכללי המים הנ"ל.

כן אני קובע, כי לאחר שהנתבעת נטלה על עצמה לבצע את הנחיות כללי המים, הרי היה טעם בהגשת הבקשה, אשר הביאה לתוצאה ראויה. על כן, אני מאשר את הסכמת בעלי הדין ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע גמול תובע מיצג בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד לבא כוחו בסך 8,000 ש"ח.

8.בכפוף לאמור לעיל, אני מתיר לתובע לחזור בו מן הבקשה לאישור התביעה כתביעה יצוגית ומורה על דחית תביעתו האישית.